#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם שנכנס לבית הכנסת?	"יאמר תחילה בבית אלקים נהלך ברגש, וירגיש וירתע עצמו בהכנסתו לבית הכנסת מרוב פחדו וימתין מעט (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, דלא כהמג&quot;א (ריש סימן) דכתב דיאמר הכי בכניסתו, והשע&quot;ת כתב דיש מגיהין המג&quot;א), וגם יאמר ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשיך ביראתך [דהוא כמו נטילת רשות קודם התפילה (קיצור ש&quot;ע סי&#x27; י&quot;ב סעי&#x27; י&quot;א)], וכשנכנס ישתחוה נגד ההיכל (שע&quot;ת שם). ועוד כתב המג&quot;א בשם האריז&quot;ל דקודם שחרית יקבל עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך [והוסיף העטרת זקנים (סי&#x27; א&#x27;) דצריך כל אחד לכלול עצמו כי הוא אבר אחד מן החברים, ואם יש חבר בצער יתפלל בעבורו, וגם צריך לומר כל פרטי הווידוים בלשון רבים חטאנו כי כל ישראל גוף אחד]. [והערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; צ&quot;ג סעי&#x27; ח&#x27;) סבר דאין לומר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך אלא אם הוא מעוטף בתפילין]"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך אלקי נשמה כשיקיץ באמצע שינתו?	"לא, רק בסוף שינתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; מ&quot;ז ס&quot;ק ל&#x27;) דכתב דיברך אלקי נשמה בלי חתימה}"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בשעת אמירת אלקי נשמה?	"יפסיק בין אלקי לנשמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), לא יאמר אתה יצרת בי אלא אתה יצרת אתה נפחת בי (מ&quot;ב סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שכוי?	"הלב והתרנגול נקראים שכוי, ושניהם מבינים ההבדל בין יום ולילה (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשקונה כובע ואבנט חדש?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) דאשכחן כשקונה בגד חדש דיברך מלביש ערומים ואם לובשו בבקר נפטר בברכתו בבקר, והבאה&quot;ט לקמן (סי&#x27; רכ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ג) הביא דיברך עוטר ישראל ואוזר ישראל בכובע חדש ואבנט חדש בלא שם ומלכות, וממילא כתב השע&quot;ת דעדיף ללבשו בבקר כדי לפטרו בברכתו בבקר."	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מברכין עשה לי כל צרכי על מנעלים?	"ביאר החכמת שלמה ע&quot;פ הגמ&#x27; שבת (קכ&quot;ח ע&quot;א) דלעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו [לרש&quot;י משום בזיון, למהרש&quot;א משום צינה], והשתא דיש לו מנעלים א&quot;צ למכור כל מה שיש לו"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח עשה לי כל &quot;צרכי&quot;?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא די&quot;א דהוא בלשון רבים, אבל המג&quot;א חולק עליו וסבר דהוא בלשון יחיד"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר בברכות עשה לי כל צרכי והמכין מצעדי גבר?	"בגמ&#x27; ברכות (ס&#x27; ע&quot;ב) איתא המכין מצעדי גבר תחילה, וכן הוא בהרבה פוסקים וסידורים, אבל בש&quot;ע, רי&quot;ף, רא&quot;ש, ורמב&quot;ם איתא עשה לי כל צרכי תחילה. הב&quot;ח הולך ע&quot;פ סדר הגמ&#x27;, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דתלוי לפי הזמן והמקום אם נועלים מנעלים קודם שילכו {ואפשר דתלוי אם ה-slippers הוו מעור או לא. ולמעשה, בנוסח אשכנז אומרים עשה לי כל צרכי תחילה ובנוסח ספרד אומרים המכין [אשר הכין] מצעדי גבר תחילה}"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה המכין מצעדי גבר?	"בגמ&#x27; איתא המכין (וכ&quot;כ הטור וש&quot;ע), והרא&quot;ש גרס אשר הכין (וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם האגודה) (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האבנט?	"בלשון תורה הוא החגורה אבל בלשון חכמים הוא מכנסים (מטה יהודה, מובא במ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [וזהו ע&quot;פ הגרסא בציונים ב&quot;י בשם הראב&quot;ד, אבל י&quot;ג ב&quot;י בשם הרא&quot;ה, ולפי&quot;ז אבנט הוי חגורה (עי&#x27; הגהות מש&quot;ע מהדורת פרידמאן)]"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכים עוטר ישראל בתפארה?	"האבודרהם כתב מפני שנהגו להניח מצנפת על ראשם ובמקום שאין מניחים אין מברכין, אבל הב&quot;י כתב דעכשיו נוהגין לאומרה בכל מקום וביאר לפי שאסור לילך בגילוי ראש. [והרא&quot;ש היה נוהג לברך ברכה זו כשהיה מניח תפילין (ש&quot;ע סי&#x27; כ&quot;ה סעי&#x27; ג&#x27;)]"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מזכירים &quot;ישראל&quot; בשתי ברכות אלו?	"הענין של האבנט [שלא יהא לבו רואה את הערוה] והכובע [משום יראת שמים] מיוחדים דוקא לישראל (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {וזהו דוקא לפי הב&quot;י בעוטר ישראל בתפארה ולא לפי האבודרהם}"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח של מעביר שינה?	"היא ברכה אחת עם ויהי רצון וכו&#x27; ולא יענה אמן בינתים [דאם היו ב&#x27; ברכות היה פותח בברוך (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, ועי&#x27; מה שהקשה עליו רע&quot;א)], ויש בברכה זו ס&quot;ח תיבות (רע&quot;א), ויאמר שתרגילנו בלשון רבים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, דלא כהטור) [שתפילה נשמעת יותר כאשר משתתף עצמו עם הציבור (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק י&quot;ט)], והעטרת זקנים כתב דאין לומר וכוף את יצרי להשתעבד לך כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים {אכן, כתב המהרש&quot;א במו&quot;ק (כ&quot;ח) דאפ&quot;ה יכול להתפלל לבקש שהקב&quot;ה יעזרנו} {ונראה לפרש דדוקא ברכה זו מחובר לויהי רצון וכו&#x27; דתנן בסנהדרין (ע&quot;א ע&quot;ב) שינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, וא&quot;כ דוקא דבקנו במצות וכו&#x27; אז יכולנו ליתן שבח להקב&quot;ה שהעביר השינה}"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מקרי מעין פתיחה סמוך לחתימה?	"תי&#x27; הב&quot;י (והובא במג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דהגמילת חסדים שהקב&quot;ה עושה הוי מה שמעביר שינה מן האדם ומחדש כחו {ויש לעיין אם זהו הב&quot;י לשיטתו דס&quot;ל דאין מברכין הנותן ליעף כח, אבל לדידן כבר יצא בהנותן ליעף כח, וי&quot;ל דברכת מעביר שינה קאי על כל החסדים שהקב&quot;ה גומל לנו וגם על מה שמחדש כחנו}"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דכל ברכות השחר הוו ברכות הסמוכות לחברתה?	"תרצו תוס&#x27; בברכות (מ&quot;ו ע&quot;א) משום דמעיקרא לא נתקנו לברכן סמוכות זו לזו, וגם הם ברכות קצרות (ב&quot;י)"	סימן מו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכים ברכות השחר ולמה?	"נוהגין לסדרן בבית הכנסת משום שבתחילה אין ידינו נקיות [דבזמנם היו קדושים ורחצו ידיהם ועומדים בענין שיכולים לומר הברכות בנקיות (רבינו יונה, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;) {וצ&quot;ב דאיתא בגמ&#x27; דרחצו ידיהם אח&quot;כ}], וגם כדי להוציא העמי הארץ שאינם יודעים לברך (טור), וגם הוו ברכת השבח וליכא משום עובר לעשייתן (ב&quot;י בשם הרא&quot;ש), והר&quot;ן מוסיף דהם שבח על מנהגו של עולם."	סימן מו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דכל אחד ואחד מחויבין לברך ברכת השחר?	"המהר&quot;י אבוהב פי&#x27; דסד&quot;א כיון דאידחו [שאין מברכים מיד כשקם בבקר] אידחו, והב&quot;י פי&#x27; דסד&quot;א דרק יברכם בציבור. {ולכאורה הטור משמע כמהר&quot;י אבוהב דכתב דכל יחיד ויחיד צריך לברך משום מאה ברכות, ולפי הב&quot;י לכאורה פשוט דעולה לחשבון מאה ברכות ע&quot;י שומע כעונה בברכה שהוא מחויב בה ממש [דזה עדיף מברכות דקרה&quot;ת], אמנם, מהב&quot;ח מבואר דיש מעלה לברך המאה ברכות מעצמו ולא לסמוך על שומע כעונה ולפי&quot;ז ליכא ראיה}"	סימן מו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוציא את הבקי בברכת השחר?	"הלבוש סבר דאינו יכול להוציא את הבקי אלא בעשרה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [וע&quot;ע בביה&quot;ל לקמן סי&#x27; נ&quot;ט סעי&#x27; ד&#x27; דמשמע דהלבוש סבר דאפי&#x27; אינו בקי בעי עשרה]"	סימן מו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תיקן דוד המלך שכל אדם חייב לברך מאה ברכות בכל יום?	"לפי שבכל יום מתו מאה נפשות מישראל [הוקם &#x27;&#x27;על&quot; בגימטריא מאה] ולפיכך תקנו חז&quot;ל ברכת השחר (טור), ובגמ&#x27; מנחות (מ&quot;ג ע&quot;ב) איכא רמז מפסוק ועתה ישראל מה ה&#x27; אלקיך שואל מעמך [וקרי ביה מאה (רש&quot;י) א&quot;נ יש מאה אותיות או מ&quot;ה עולה מאה בא&quot;ת ב&quot;ש (תוס&#x27;)].&lt;br&gt; "	סימן מו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס עצמו לספק ברכה לבטלה בשביל מאה ברכות?	"מב&quot;י וכנה&quot;ג משמע כן [דאומרים בשעת הדחק לברך המקדש שמו ברבים וגם לברך על הטלית קטן], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דאין לעשות כן, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד)."	סימן מו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להריח בשמים ביוה&quot;כ?	"הכנה&quot;ג ושל&quot;ה סברי דאין להריח, אבל סדר היום משמע דמותר, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא ראיה דמותר מיו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27; דדוקא בתשעה באב אסור, (וכ&quot;כ המג&quot;א סי&#x27; תרי&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, והמ&quot;ב כאן ס&quot;ק י&quot;ד דמותר)"	סימן מו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים חייבות במאה ברכות?	"לא (שבט הלוי ח&quot;ה סי&#x27; כ&quot;ג, הליכות שלמה תפילה פכ&quot;ב סכ&quot;ה), דאינן חייבין בציצית ותפילין ולהתפלל שלש תפילות {ונראה דממילא אינן חייבין בברכת השחר דמבואר מהטור דנתקנו משום מאה ברכות (ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן סי&#x27; ע&#x27; ס&quot;ק ב&#x27;)}"	סימן מו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכח יעלה ויבא וצריך להתפלל עוד פעם, האם עולה לו למנין מאה ברכות?	שניהם עולים לו (חזו&quot;א, רשז&quot;א, מ&quot;ב דרשו)	סימן מו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכים שלא עשני עבד לפני שלא עשני אשה?	עבד זיל טובא דחשוד על גזל (אבות פ&quot;ב), ודומה לגוי שאין לו זכות אבות, וגם אסור בבת ישראל (ב&quot;י)	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נשים מברכות שעשני כרצונו?	"הוי כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה (טור), והט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) פי&#x27; כיון דיש מעלה בבריאת האשה. [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) כתב דאין נוהגות לברכה {וכן ראיתי בסידורי ע&quot;מ דאינן מברכות בשם ומלכות}]"	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברכים שעשני ישראל?	"1) הב&quot;ח הביא תירוץ ע&quot;פ הגמ&#x27; עירובין (י&quot;ג ע&quot;ב) דנוח לו לאדם שלא נברא&lt;br&gt;2) הב&quot;ח תי&#x27; דאם מברך שעשני ישראל תו לא מצי לברך שעשני בן חורין ואיש [ומשמע דאם בירך שעשני ישראל אינו יכול לברך שלא עשני עבד ואשה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) השיג עליו וסבר דעדיין יכול לברך שלא עשני אשה, אלא דהקשה על עצמו מגמ&#x27; בסנהדרין (פ&quot;ד ע&quot;ב)]&lt;br&gt;3) הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) תי&#x27; דרצו לרמז שיש מעלה בגוים משום הגרים שבהם, וכ&quot;ש באשה שיש מעלה בה אלא שהוא לא נצטרך לאותה מעלה.&lt;br&gt; 4) אמנם, הגר&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא שיש גורסים הכי [ובהגהות ממהדורת פרידמאן הביאו דשינו מפני הצנזור]"	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך שלא עשני אשה תחילה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דתו לא מצי לברך שלא עשני גוי ועבד, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) סבר דיש מעלה בגוי שיכול להתגייר ויהיה מחויב בכל מצות, וכן בעבד שיכול להשתחרר [ועוד הוא מחויב במילה והשחתת זקנו (רע&quot;א, פמ&quot;ג)], וכן יש מעלה בגוי על עבד שיש לו חייס. והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא הב&#x27; דעות ומשמע דנוטה דיכול לברך."	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר?	"הרמ&quot;א סבר דיברך שעשני גר [ע&quot;ד ואת הנפש אשר עשו בחרן (דרכ&quot;מ), והיינו משום גר שנתגייר כקטן שנולד דמי והוי כעשייה חדשה (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;)], אבל השל&quot;ה והב&quot;ח סברי דאינו יכול לברך הכי דהגירות היתה מצד בחירתו. והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) כתב דע&quot;פ קבלה יכול לברך שלא עשני גוי דקאי על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק לגוי, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב מטעם אחר שיכול לברך שלא עשני גוי, דר&quot;ל שלא עשני שאשאר גוי. ולכו&quot;ע יכול לברך שלא עשני עבד ואשה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק בדבר {ומסתברא דיכול לברך דלא היה מצד בחירתו}"	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנולד עבד?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) נוטה שיברך שעשני כרצונו (והמ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז הביא מח&#x27; בדבר)"	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בממזר 2) סומא 3) טומטום ואנדרוגינוס?	1) מברכים הכל 2) מברכים הכל 3) לא יאמרו שלא עשני אשה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {ויש להסתפק אם אומרים שעשני כרצונו}	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה מברכת שלא עשני גויה ושפחה?	"החיד&quot;א והיעב&quot;ץ סברי כן, אבל הא&quot;א מבוטשאטש ושבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ח&#x27;) והר&quot;י קמנצקי זצ&quot;ל (אמת ליעקב) סברי לא {ויש לפרש דמבואר מהטור דברכות אלו נתקנו כדי להשלים מאה ברכות וכבר כתבנו דנשים פטורות מחיוב מאה ברכות, וא&quot;כ לא נתקנו ברכות אלו לנשים בכלל אלא שיכולות לברך הברכות, אולם מסתבר שתברכם כנוסח של אנשים}"	סימן מו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קדם ובירך זוקף כפופים?	"בסידור רב עמרם איתא כיון שבירך זוקף כפופים אין לברך מתיר אסורים, והטור ואבודרהם פרשו כוונת רב עמרם שאין לברך אלא זוקף כפופים וממילא תמהו עליו דהרי איתא בגמ&#x27; לברך שניהם, אמנם, הב&quot;י פירש כוונתו דאם קדם ובירך זוקף כפופים שוב לא יברך מתיר אסורים. והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא מהרש&quot;ל דס&quot;ל דיכול לברך, ומסיים המג&quot;א ספק ברכות להקל, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) כתב דישמע הברכה מאחר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) [ולא חיישינן להלבוש דסבר דבקי בעי עשרה (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ג&#x27;) {ולולי דבריו ה&quot;א דאדם שיש לו ספק ברכה דינו כאינו בקי}]."	סימן מו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם בשעה שאמר בא&quot;י היתה כוונתו לברך זוקף כפופים?	"יסיים זוקף כפופים, אע&quot;פ ששוב לא מצי לברך מתיר אסורים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {דיש סוברים דהכל הולך בתר הזכרת השם (רמב&quot;ם, שו&quot;ע לקמן סי&#x27; ר&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;), ומשמע דאין מעלה לומר למדני חוקיך דגם בזה עוקר כוונת השם, ואינו משמע דמיירי כשכבר אמר אלקונו מלך העולם}"	סימן מו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם בירך מלביש ערומים, ותכ&quot;ד אמר פוקח עורים 1) כשמלביש ערומים נכשל מלשונו 2) כשמלביש ערומים היתה בכוונה?	"1) י&quot;א דיוצא פוקח עורים, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק בדבר [ובציור דבשמים, אם אוחז הבשמים בידו יוצא בברכה שניה (דגול מרבבה סי&#x27; ר&quot;ט)] 2) בודאי רק יוצא מלביש ערומים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {דאין אומרים תכ&quot;ד לפסול דבר כשר}"	סימן מו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברך ברכות שאינן מוזכרים בתלמוד?	"הב&quot;י סבר לא, והרמ&quot;א מקיל במקום דיש מנהג [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) דקיי&quot;ל כר&quot;ת דהאיסור לברך ברכה לבטלה אינו אלא איסור דרבנן, והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) ביאר משום מנהג עוקר הלכה]"	סימן מו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים הנותן ליעף כח?	"לפי הרמ&quot;א כן [וה&quot;ה ע&quot;פ האריז&quot;ל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב)], ואפי&#x27; מי שהיה ניעור כל הלילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן מו סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ברכות אלו ברכות הנהנין או ברכות השבח?	הטור (והרא&quot;ש) כתב דאלקי נשמה, הנותן לשכוי בינה, רוקע הארץ על המים, והמכין מצעדי גבר הוו ברכות השבח על סדר העולם אבל שאר הברכות הוו ברכות הנהנין. אבל הרמב&quot;ם משמע דכולם הוו ברכות הנהנין, והר&quot;ן (והכלבו) משמע דכולם הוו ברכות השבח.	סימן מו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאינו מתחייב בברכות אלו האם מותר לו לברך ברכות אלו?	"תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל אם הוא ברכת הנהנין או ברכת השבח. הב&quot;י חושש לשיטת הרמב&quot;ם וסבר דאין לברך בשם ומלכות, והרמ&quot;א ס&quot;ל כהר&quot;ן דיכול לברך. אולם, בברכת אלקי נשמה והמעביר שינה כתב הא&quot;ר (ס&quot;ק י&quot;ב) בשם העטרת זקנים דאין לברך אותם אם לא ישן כל הלילה, ותמהו עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) והשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב), ועוד מבואר מהעטרת זקנים דהוא קאי בשיטת המחבר דחושש לשיטת הרמב&quot;ם שלא לברך בשם ומלכות הרבה ברכות אבל ליכא ראיה לדידן דקיי&quot;ל כהרמ&quot;א, ומ&quot;מ כתב השע&quot;ת דיש להביא עצמו לידי שינה כל שהוא [דהיינו ששים נישמין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {ואפי&#x27; אם התחיל לישון דקה קודם עלות השחר ונמשך שינתו לאחר עלה&quot;ש נחשב כישן שינת קבע בלילה דלאחר שישן חצי שעה הוא גילוי דהיה שינת קבע ומהני אפי&#x27; לדקה אחת קודם עלה&quot;ש (הגרי&quot;א פארכהיימער, ר&quot;י באק)}] או ישמע הברכה מאחר, ומ&quot;מ נראה דאם אינו יכול לשמוע מאחר יכול לברך הברכה מעצמו וכמ&quot;ש שהעטרת זקנים קאי בדעת המחבר, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) בפירוש דיכול לברך ברכות אלו מעצמו, וכ&quot;כ קובץ הלכות (שבועות פי&quot;א הע&#x27; ל&quot;ג), ודלא כבכורי יעקב (סי&#x27; תרס&quot;ד ס&quot;ק ד&#x27;) דכתב דאין לברך בשם ומלכות {ומה שהביא ראיה ממג&quot;א וא&quot;ר בסי&#x27; תצ&quot;ד לא מצאתי}]. ולגבי ברכת שעשה לי כל צרכי, אפי&#x27; אבל יכול לברכה אפי&#x27; לדעת המחבר לפי המנהג שנועל מנעלים של לבדים (שע&quot;ת שם). וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דחרש יכול לברך הנותן לשכוי בינה [אחר שהאיר היום] וסומא יכול לברך פוקח עורים [דהוא נהנה במה שאחרים רואים] (ויש גרסאות שונות בדעת המג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד). והמג&quot;א (שם) הביא מעמק הברכה שטוב שיביא עצמו לידי חיוב שישמע קול התרנגול, וכן כולם {ולפי&quot;ז טוב לדור אצל תרנגול}."	סימן מו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר ברכת התורה קודם שאומר פסוקים דרך תחנונים?	"הב&quot;י הביא מח&#x27; ראשונים בענין זה ופסק דנכון להחמיר, והרמ&quot;א כתב דהמנהג קדמונים להקל אבל מסיים דנהגו העולם להחמיר [והקה&quot;י (ברכות סי&#x27; י&quot;ד) ביאר השיטות דסברי דא&quot;צ לברך לתחנונים דסברי מצות צריכות כוונה ואינו מכוון לשם ת&quot;ת]"	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לומר ברכות התורה?	"יש נוהגין לברכה מיד אחר אשר יצר, ויש נוהגין להמתין עד לאחר אלקי נשמה כדי להסמיך אלקי נשמה לאשר יצר (דרכ&quot;מ), ונהרא נהרא ופשטיה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק י&quot;ב) כתב דיותר טוב להסמיך אלקי נשמה לאשר יצר."	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לכוון לצאת בק&quot;ש שבברכת השחר?	"הב&quot;י סבר דטוב לכוון לצאת מזמן המוקדם אפי&#x27; אם יקרותה בזמנה עם הברכות אח&quot;כ, אבל הב&quot;י הביא הרא&quot;ה דסבר דעדיף להמתין לומר ברכות ק&quot;ש על ק&quot;ש דאורייתא [ור&#x27; יהודה הנשיא שאני דהוי דוחקא דגירסיה וגם תורתו אומנתו]. וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאין לכוון לצאת אלא אם ירא שהציבור יעברו זמן ק&quot;ש."	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ברוך שם וכו&#x27;?"	"ר&#x27; יהודה החסיד היה אומר ברוך שם וכו&#x27; כדי לצאת ידי חובתו, ודייק הב&quot;י דאם אינו יוצא אין לאומרה כדי שיהא ניכר שהוא רק סיפור דברים בעלמא. אכן, המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) כתב דלעולם יש לומר ברוך שם וכו&#x27; ולא אכפת לן במה שנראה כאילו יוצא ידי חובתו כיון שבאמת אינו מכוון לצאת, והוסיף השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ד) דאפשר דאיתרמי ליה אונס ולא יאמר ק&quot;ש בזמנו ויוצא עכשיו למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה {ומשמע דמהני אפי&#x27; בהיפוך כוונה, אמנם עי&#x27; במ&quot;ב דרשו דיש סתירה במשמעות במ&quot;ב אם מכוון שלא לצאת או אינו מכוון לצאת} א&quot;נ יש מקצת קבלת עול מלכות שמים בברוך שם וכו&#x27;. ובלא&quot;ה ס&quot;ל להב&quot;י דלעולם טוב לקיים מצות ק&quot;ש משעה שיוכל."	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם ירא שהציבור יעברו זמן ק&quot;ש?	"יכוון לצאת מצות ק&quot;ש בברכת השחר, ועדיף לקרות כל ג&#x27; פרשיות, וגם לכתחילה צריך להניח תפילין (רע&quot;א) {וכפשוטו טוב לאחוז ציצית בידו (כך שמעתי בשם הרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א), ועוד מבואר מרע&quot;א דמותר לקרות ק&quot;ש בלא תפילין אם אינו יוצא בה ידי חובתו}, אבל אינו לעיכובא. [ועי&#x27; בשע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) דכתב דאפשר דאע&quot;פ שיכול ללבוש תפילין בשעת קריאה ולחולצן קודם הליכה לביהכ&quot;נ, לא יעשה שלא ירבה בברכות {וצ&quot;ע}]."	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קרא ק&quot;ש קודם תפילה, האם מותר לומר ק&quot;ש עוד הפעם בשעת תפילה?	הב&quot;י הביא מירושלמי (ברכות פ&quot;א ה&quot;ה) דמשמע דצריך לחוש לההדיוטות שלא יאמרו ק&quot;ש קודם תפילה, אבל דחה הב&quot;י דלא חיישינן להכי.	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מסופק אם יעברו זמן ק&quot;ש?	"כתב רע&quot;א (וערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו) דיכול לעשות תנאי וכדאשכחן בספירת העומר {וצ&quot;ב דבשלמא ספירת העומר דרבנן מהני ברירה אבל ק&quot;ש דאורייתא לא מהני ברירה, ותי&#x27; החזו&quot;א דמילתא דתלוי בכוונה אינו תלוי בברירה דהוי בינו למקום}, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; כ&quot;ה) אם צריך להניח תפילין כשהוא קורא קודם תפילה&lt;br&gt; "	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להתפלל ביחידות לכו&quot;ע?	אם הציבור יעברו זמן התפילה נמי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים לעולם יהא אדם ירא שמים &quot;בסתר&quot;?	"השבלי בלקט הביא נוסח זה מתנא דבי אליהו, אבל רש&quot;י סבר דאין לאומרה דיהא משמע דוקא בסתר ולא בגלוי, וגאון אחד יישב הנוסח לאומרה ור&quot;ל אפי&#x27; בסתר יהא ירא שמים, והר&#x27; בנימין (אחיו של שיבולי הלקט) תי&#x27; דקאי בשעת השמד שלא היו יכול להיות יראין בגלוי. (ב&quot;י), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) כתב שאומרים בסתר ובגלוי."	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;זרע יצחק יחידו&quot;?	"זה גרסא שלנו ופי&#x27; הב&quot;י דקאי על אברהם אבינו, וי&quot;ג יחידך וביאר ר&#x27; בנימין (אחיו של השבלי הלקט) דלא היה שם אחר א&quot;נ היה נתייחד בקרבן."	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותמים ברכת מקדש את שמך ברבים בשם?	"הב&quot;י מדייק מתוס&#x27; כן, אבל הרמב&quot;ם סבר לא [כתב ערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דנוסח ספרד אין אומרים אותו דאינו מוזכר בגמ&#x27;, אבל מצד שני נמצאת בתנא דבי אליהו], אבל לאחר תפילה אין לומר הברכה בשם (אמת ליעקב, מ&quot;ב דרשו, וכן שמעתי מר&quot;ג מלצר שליט&quot;א)"	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר ברכה זו?	"כתב הטור דאומרים אתה הוא ה&#x27; אלקונו וכו&#x27; (וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בסדר תפילות שלו)"	סימן מו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עוד אומרים קודם פסוקי דזימרא?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) כתב לומר מה טובו (וכ&quot;כ דרכ&quot;מ סי&#x27; ו&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;), אדון עולם [וכל המכוון בתחילת אדון עולם אני ערב לו שתפילתו נשמעת ואין שטן מקטרג על תפילתו (א&quot;ר ס&quot;ק ט&quot;ו בשם הגאונים)], הביא מח&#x27; לגבי יגדל [עי&#x27; מש&quot;כ לקמן ס&quot;ס ס&quot;ח], יאמר פרשת העקידה ורבש&quot;ע כמו שכבש אברהם אבינו וכו&#x27; (וכ&quot;כ הב&quot;י עמ&#x27; רי&quot;ב), פרשת כיור, תרוה&quot;ד, תמיד, קטורת, ואיזהו מקומן."	סימן מו סעיף ט		
